<h1>ע"ז פ"ב ה"ה</h1>
<h2>דף קכט:</h2>
וכיון שביררנו כי רבי יהודה נשיאה בימי האמוראים היה, תימה דהוזכר בברייתא. דהכי גרסינן במי שאחזו [גיטין ע"ו ע"ב] ואיתיה נמי באין מעמידין [ע"ז ל"ז ע"א] הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד י"ב חדש ובא בתוך י"ב חדש אינו גט. ותני עלה ורבותינו התירוה לינשא. ובתוספתא דגיטין פרק היה צלוב [פ"ה הי"א] הברייתא כך שנויה. ורבותינו הורוה שתנשא. ומסקנא בי דינא דשרא מישחא סבר לה כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו. ואמר אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן רבי יהודה נשיאה בנו של ר"ג ב"ר יהודה ולא הודו לו כל שעתו או כל סיעתו וכו'.
גרסינן במסכת נדה פרק המפלת [כ"ה ע"ב] תנו רבנן בתוספתא דנדה פרק המפלת [פ"ד ה"ג] סנדל דומה לדג של ים מתחילתו ולד הוא וכו'. עד משום רבותינו העידו על הסנדל שצריך צורת פנים וכו'. עד בימי רבי ינאי בקשו לטהר את הסנדל שאין לו צורת פנים אמר להן טיהרתם את הולדות. ומותבינן והאמרת ורבותינו העידו על הסנדל שצריך צורת פנים ופירש רבינו שמואל והמטהרין כיון שאין לו צורת פנים יאות הן עבדין. ור"ב גרס אמרו ולא העידו. וקשה לרבי ינאי. אמר רב ביבי בר אביי מעדותו של רבי נחוניא נשנית משנה זו דקתני משום רבותינו, שהוא העיד עליה בבית המדרש. ורבותינו היינו רבי נחוניא. ואע"ג דמסכת ע"ז [ל"ו ע"א] רבותינו נמנו על השמן והתירוהו, היינו רבי יהודה נשיאה. הכא רבותינו היינו רבי נחוניא. ומתניתין יחידאה היא. ולא תקשי לרבי ינאי. ולא ידענא מאן ניהו רבי נחוניא ומאן ניהו עדותן.
מיהו בירושלמי דמסכת נדה בהמפלת [פ"ג] סנדל שאמרו כל זמן שהוא דומה לדג של ים רשב"ג אומר כל שהוא דומה ללשונו של שור נמנו עליו רבותינו לומר והוא שיהא בו מצורת אדם. מנו רבותינו רבי יהודה הנשיא ובית דינו. בשלשה מקומות נקרא רבי יהודה הנשיא "רבותינו". בגיטין ובשמן ובסנדל. סנדל הדא דאמרינן. בשמן כההיא דתנינן תמן רבי ובית דינו התירו השמן. בגיטין כההיא דתנינן תמן זה גיטיך וכו' ורבותינו אמרו הרי זה גט ומנו רבותינו רבי יהודה הנשיא ובית דינו וקראו ב"ד שריא. שכל ב"ד שהוא מתיר שלשה דברים הוא נקרא ב"ד שריא. א"ר יודן בית דינו חולק עליו בגיטין. רבי ינאי צווח התרתם היולדות רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מעדותו של רבי נחוניא דברת חוורן היא. פירוש רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן. דה"ג בפרק לולב וערבה [סוכה מ"ד ע"א] א"ר אסי א"ר יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. בירושלמי רבי בא בר זבדא בשם רבי נחוניא דבית חורתן עשר נטיעות וכו'. הרי הירושלמי בפירוש שהוא רבי יהודה הנשיא.
ואע"ג דגמרא בבלית [שבת ל"ב ע"ב] רבי יהודה הנשיא הוא רבינו הקדוש רבי יהודה בירושלמי באלו שלשה מקומות הוא רבי יהודה בן בנו דהוא רבי יהודה נשיאה. והיינו דמסיק בירושלמי [נדה פ"ג ה"ד] רבי זעירא בעי אם מעדותו של רבי נחוניא דבית חורתן היאך רבי ינאי צווח טיהרתם את היולדות. כלומר בשלמא [אי] רבי יהודה הנשיא אמרה ר' ינאי פליג עלה דהא רבי ינאי קשיש מיניה כדאיתא ביש נוחלין [ב"ב קי"א ע"א] דאמר ליה רבי ינאי גולמיה שיעורו כשק. אלא אי רבי נחוניא הרי ר' נחוניא תנא היה. ומיהו תימה שהוזכר בברייתא. והא דבשלשה מקומות נקרא רבותינו איתא נמי בירושלמי דאין מעמידין
